היי דיר פיפול,
הווא אר יו טודיי? אם אתם שואלים אותי, אז – איים פיין, ט'נק יו. ונחזור לשפה המקומית שלנו, לעברית, ככה זה מוטב לשני הצדדים. קוראים לי אורלי, ואני נשואה באושר, ברוב הימים, לבעלי שיחיה, הלא הוא אהרון. יש לנו כבר שלושה ילדים בוגרים, ואפשר לומר בוודאות שהשגרה כרסמה כל חלקה טובה במערכת היחסים שלנו, ועמה נגוזה האינטימיות וכל חדוות היצירה בסקס. וחבל…
יום בהיר אחד, החלטתי להפתיע את אהרון, ובידי בשורה משמחת, החלטתי "להמר על כל הקופה", ואמרתי לו שיש לי קינוח ייחודי עבורו. הוא ענה לי בציניות שאופיינית לו "חשבתי לעצמי לאן זה יוביל הפעם". התעלמתי מהסרקסיזם שלו, הגשתי לו בסט צלחות מהודר את ארוחת הצהריים הנהדרת, את התבשילים שהוא הכי עובדת, בעודי לובשת מדים של משרת סקסית ספרדייה. כשפניתי למטבח, לא יכולתי שלא להבחין איך אהרון מסתכל על הישבן שלי בתאוות בשרים, כזאת שהייתה מזמן… מזמן…
נעלמתי חיש מהר למטבח, משאירה לו טעם של עוד. הדחתי את הכלים, בהיותי בטוחה שהוא לא מבין מה עבר עליי היום. בתום כמה דקות, כאשר הצצתי לכיוונו, ראיתי כי הוא חולם בהקיץ על זקפה מסיבית. שבתי לפינת האוכל ולקחתי את הכלים שלו, ואהרון שאל – "אז מה מנת היום למנה האחרונה שתכננת לי בכזה מסתורין"?
זחלתי על פני השולחן על גבי ידיי וברכיי, העמדתי את ישבני המדהים והעגול, שבהחלט היה שמור טוב, אל מול הכיסא שלו. הבטתי מעבר לכתפי והשבתי במתק שפתיים – "הפתעה, מנת הקינוח היא נערת ליווי בננה ". אהרון גרגר בגרונו, ומלמל – "ממממ, אני אוהב בננה סקס". בעודו בוהה בתחת השופע שלי, לא יכולתי שלא לשים לב שהשרשרת שקניתי לו איננה עוד עליו. אך התעלמתי מזה. זה ממש לא הזמן לריב.
הנחתי את החזה שלי על גבי שולחן פינת האוכל, פרשתי את ברכיי לכל עבר והושטתי לאחור את שתי הידיים שלי. הוא תפס את העכוז שלי, משך אותו בזימה, על מנת לחשוף את הישבן האידיאלי והמכווץ שלי. בתיאבון, לחשתי לו, כולי משולהבת. הוא עדיין ישב, רכן קדימה והעביר את הלשון שלו משפתי השפתיים המנוקבות שלי, מעל ניצני הוורדים הרוטטים שלי, עד לראש הסדק בישבן שלי. הוא התנשף בכבדות. הכוס שלי להט והוא ליקק אותי מספר פעמים, על מנת להרטיב את כל החלק התחתון שלי, ואת כל השאר אתם יכולים לדמיין.
אז מי אמר ש"העולם שייך רק לצעירים", צריך רק להצית שוב את התשוקה, ולשחק