שמי איזבל, ואני נערת ליווי, שמספקת שירותי ליווי בכמה דירות דיסקרטיות. תשאלו – למה באמת דירות דיסקרטיות? ובכן דירות דיסקרטיות הן איכותיות וממש לא יקרות, כפי שנהוג לחשוב. דירות דיסקרטיות הינן אסתטיות ומציעות ים של פרטיות. אז בואו תשמעו מה שרציתי להגיד היום –

אני אוהבת לשחות. יש אנשים שמכירים אותי אומרים שאני כמו הדו חי – כל מה שאני צריכה זה מים. אני מנסה לבלות כמה שיותר זמן במים. במהלך חורפים קרים, כאשר הים אינו אופציה (או שאני רחוקה מעורקי המים הטבעיים), אני משתמשת בבריכת השחייה. דור, הבעלים של אחד מהם, הפך לחבר הסקס שלי – אני עושה אתו סקס ארבע פעמים בחודש תמורת הזכות לשחות בבריכה לאחר סגירתה, משמשת שותף אישי שלו. בדרך כלל מ-21:00 עד 01:00. הזמן הזה מתאים לחלוטין. אני משתמשת בדלת האחורית כדי להיכנס אליו. הוא הכין לי זוג מפתחות רזרבי. ביציאה מהמסדרונות החלולים של הבריכה באורך שמונים וחמישה מטר המיועדת לכמה מאות איש בבת אחת למקסימום, אני שוחה לבד עם הכובע על הראש, משלוש עד ארבע פעמים בשבוע. לא רק שזה שומר עליי בכושר, אלא גם אני ממש שואבת את האנרגיה מהמים ומרגישה שהיא זורמת לוורידים ולאיברים הפנימיים שלי.

אני גם עושה את זה בעירום. מה לעזאזל – אף אחד לא רואה אותי. ושום דבר לא מונע את החופש המוחלט של תנועות הגפיים שלי. במהלך השחייה שלי, אני בדרך כלל שוחה בין חמישים לבין שמונים פעמים מאורך הבריכה ואז אני פשוט נשכבת על המים ששולפים ממנה עם מחושי האנרגיה הבלתי נראים שלי. לפני יומיים וראיתי גבר. הוא פשוט עמד על שפת הבריכה ובהה בי. בהתחלה חשבתי שזה דור, אבל אז צמצמתי את עיניי והבנתי – לא הכרתי את האיש הזה. "מי אתה? מה אתה עושה פה?" צעקתי עליו, מפחד, מנסה לעמוד על הרגליים כדי להסתיר את מערומי.

"בבקשה אל תצעקי. אני צופה בך כבר שבועות, מתפעל מהגוף הגמיש שלך ומהמשיכה למים. ורוצה אותך. אני גר בבניין שליד, באחת מאותן דירות דיסקרטיות, וראיתי אותך בפעם הראשונה לפני חודשיים. ובכן, לא את – איזה אדם בבריכה אחרי סגירתה – זה היה רחוק ולא הצלחתי להבין בהתחלה מי זה. אבל אז קניתי משקפת חזקה כדי לראות את הפרטים מהקומה ה-22 שלי ובמרחק של 600 מטרים – וראיתי אותך שוחה. אחרי שבועיים ידעתי את זמן השחייה שלך וחיכיתי לבואך בכל ערב. ובכל יום בזמן שצפיתי, הודיתי לאלוהים שהוא יצר את חלונות הקיר הגבוהים האלה בזווית הנכונה כדי לראות אותך מהקומה שלי ומהמרחק. אחרת, לא הייתי רואה אותך מהקירות המוצקים ולא ניפגש". בקיצור, הוא התחנן להיות הלקוח החדש שלי. בהתחלה סירבתי, כי הוא נראה לי קצת קריפי, אבל בסוף הסכמתי, ואני לא מתחרטת על זה בכלל…