וראים לי בשמת, ואני כבר מזה שלוש שנים משתייכת לעדת נערות ליווי בחיפה. אני לא רואה כל פסול להיות אחת מכל אותן נערות ליווי בחיפה, ולפעמים אני אפילו גאה בעצמי על כך. ובכן, אני בת עשרים וחמש, יפהפייה אמתית. נראה כי כל היופי הנשי מתרכז רק בי. אני ג'ינג'ית אמתית, עם טמפרמנט חם מזג, ואופי ממש שובב. את תחילת המסע שלי, אני חייבת לסוכנות המדהימה של נערות ליווי בחיפה, שקוראים לה "הגל החדש", סוכנות ליווי שאין שניה לה.
לפני ששכרתי דירה דיסקרטית בחיפה, נהגתי להגיע במונית לבתי מלון. איכס, גועל נפש של תקופה. זיכרונות ממש רעים יש לי מהזמנים הללו. הזימון הראשון שלי היה בעשירי לאפריל, בדיוק לפני שלוש שנים פחות חודש. זומנתי לבית מלון קטן בחיפה. נאמר לי רק שהלקוח כבן שלושים וחמש, ושקוראים לו בן אל. סה טו. הייתי נרגשת מדי מכדי לאכול את ארוחת הערב, ויצאתי לכיוון בית המלון עם בטן ריקה ומקרקרת. הלב שלי דפק חזק בנחשול של סימפוניה, ומצאתי את עצמי בוהה לצד הדלת של החדר בבית המלון המדובר. בחנתי שוב ושוב את לוחית המתכת שהייתה מוברגת לעץ אקסקלוסיבי. ואמרתי לעצמי – לא, את לא טועה. זה באמת חדר מספר שלושת אלפים ושלוש. אין כל עוררין על כך שזה החדר הנכון.
המסדרון מסביבי היה ריק לחלוטין, כך שלא בדיוק היה לי את מי לשאול. הפמוטים היפים האירו באור מעומעם, וכאילו זימנו אותי בחיבוק להיכנס לחדר הזה. הן נצנצו בדיוק כמו אורות המשואה, שגרמו לי לחשוב האם ההחלטה שלי להפוך לנערת ליווי בחיפה נכונה? החלטה שעוד לא הספקתי להבין לגמרי אם היא נכונה לי או לאו. שמתי לב לאגלי הזיעה שהצטברו בגופי, שהגיבו בהתאם לעצבים הקשים שנתקפתי בהם, דקרו כל חלקה טובה בגוף שלי. ניסיתי להתעלם מהכול, והרגשתי ממש עולב. הבנתי שאלו הרגעים המכריעים, שיאששו או שיתמכו בהחלטה הסופית שלי, להמשיך להיות אחת מאותן נערות ליווי בחיפה, או לנוס על נפשי, כל עוד לא נגרם כל נזק?
אמרתי "על החיים, ועל המוות", ודפקתי בדלת. בן אל פתח לי אותה לרווחה. ואורו עיניי. הוא נראה ממש כמו אל יווני. פנים משורטטות ופרופורציונליות, שרירים ליוו את כל הבטן והזרועות שלו, הוא נישא לגובה רב, חתיך הורס אמתי. היה לי את הסקס הכי מוצלח אוור. כאשר בן אל הבין שהוא הלקוח הראשון שלי, הוא לקח על עצמו להעניק לי חוויה בונה, חוויה שתלווה אותי עוד לשנים ארוכות. ועל כך, בן אל מותק, אני אסירת תודה לך…